ניתוח החלפת ברך מלאה

הפגיעה בברך בעת שחיקת סחוסים היא פגיעה נרחבת. זאת בשונה מפגיעות ספורט ממוקדות האופייניות לצעירים כגון קרע במניסקוס או פגיעה רצועתית אשר אותם ניתן לתקן ולטפל בניתוח ארתרוסקופי. במקרים של שחיקת סחוס טיפול ארתרוסקופי או כל ניסיון אחר לתקן את הרקמות הפגועות אינם יעילים.

בניתוח החלפה מלאה של הברך אנו משתמשים במשתל ברך מלאכותית כך שיתפקד כתחליף למפרק ההרוס. המטרה היא להעלים את הכאב, לשפר את טווח התנועה ולהחזיר את המטופל לתפקוד. מדובר בניתוח מוצלח נפוץ ביותר, כאשר נעשה בידיים מיונמות ומנוסות ותוך שימוש במשתלים מתקדמים המותאמים למטופל. במהלך השנים מקצוע החלפת המפרקים התקדם רבות לנוכח התקדמות טכנולוגית אדירה עם שיפור בטכניקה הניתוחית, השיקום המהיר, החומרים מהם עשויים המשתלים ועיצוב המשתלים.

ישנן מספר שיטות לבצע החלפת מפרק ברך. פרופ' לקשטיין משתמש בשיטות אשר שמות דגש על השגת מפרק אמין ויציב שמטרתו לשמש את המנותח היטב למשך עשרות שנים. לצד שימוש במשתלים האיכותיים ביותר ובהתאמה לכל מטופל ומטופל, ישנה הקפדה רבה לתקן במהלך הניתוח עיוותים בברך (כגון רגלי X או רגלי O) אשר עושיים לגרום להתרופפות מוקדמת של המשתלים.

כיצד מבוצע הניתוח?

לקראת הניתוח פרופ' לקשטיין תכנון של הניתוח בעזרת תוכנת מחשב מתקדמת המאפשרת לבצע הדמיה של הניתוח ובכך לבחור את המשתל המתאים ביותר (מבחינת העיצוב והגודל) ולתכנן את זויות ההשתלה האופטימאליות.

הרדמה ואלחוש. ניתן לבצע את הניתוח תחת הרדמה אזורית (זריקה בגב) או הרדמה כללית, על פי מצבו הרפואי של המנותח ותוך התחשבות בהעדפתו. במהלך הניתוח מבוצעת גם זריקה מאלחשת במפרק עצמו. בחירת סוג ההרדמה נעשית בייעוץ משותף בין הרופא המרדים (רופא מומחה בהרדמה לניתוחים) למנתח ובשיח עם המנותח עצמו.

יש לקחת בחשבון את מצבו הבריאותי של המנותח והתרופות אותן נוטל. הרופא המרדים מעורב גם בטיפול למניעת כאב לאחר הניתוח.לפני תחילת הניתוח חשוב מאוד הטיפול בשתי תרופות. התרופה הראשונה היא אנטיביוטיקה למניעת זיהומים הניתנת כחצי שעה לפני תחילת הניתוח.

התרופה השניה היא תרופה בשם חומצה טראנאקסמית (הקסקפרון) המשמשת להפחתת דימום במהלך הניתוח. 

ביצוע הניתוח

לאחר ביצוע חתך קדמי מעל מפרק הברך נחשף המפרק הפגוע. בשלב הראשון מסירים את הרקמות הפגועות – שאריות הסחוס והעצם שמיד מתחתיו, משייפים ומפסלים את העצם כך שתתאים למפרק המלאכותי. בשלב השני, באופן דומה להרכבת כתר אצל רופא השיניים, מרכיבים משתל מתכתי אחד המצפה צד אחד של המפרק (צד עצם השוק) ומשתל מתכתי נוסף המצפה את הצד השני של המפרק (צד עצם הירך), וביניהם לוחית העשויה מפוליאתילן מוקשח המשמשת כמשטח התנועה של המפרק החדש. לאחר תפירת החתך הניתוחי מונחת חבישה סופגת מיוחדת למניעת דימום ושמירה על סביבה סטרילית של הפצע הניתוחי.

ישנה אפשרות לבצע את הניתוח גם בסיוע רובוט ניתוחי. הרובוט מסתייע בחיישנים מיוחדים המוצמדים לעצמות החולה ומסייע למנתח בתכנון וביצוע של הניתוח ברמת דיוק מקסימלית.

הפעולה הניתוחית אורכת כשעה.

האם עשויים להיות סיבוכים לניתוח?

כמו בכל ניתוח עשויים להיות גם סיבוכים, אם כי הם נדירים. סיבוכים אפשריים כוללים התרופפות של המשתל, זיהומים, כאבים או נוקשות בברך, בעיות בפצע הניתוח, שברים בעצמות ופגיעה בכלי דם או עצבים. 

על מנת למנוע סיבוך של קריש דם בגפה המנותחת, חשוב ביותר לטפל  בתרופות מדללות דם בתקופה שלאחר הניתוח. לשמחתנו, שיעור הסיבוכים הכולל נמוך ביותר (אחוזים בודדים), וברובם המכריע של הסיבוכים ניתן לטפל היטב.

מהו משך החיים הצפוי לברך החדשה?

רובם המכריע של המשתלים יתפקדו היטב וישרתו את המנותח שנים רבות, לרוב עד סוף ימיו. עדיין, אחוז קטן מן המשתלים יצריך החלפה חוזרת עקב התרופפות. כמובן שניתוח חוזר איננו חוויה נעימה ולכן פרופ' לקשטיין שם דגש לבחור תמיד את הטכניקות הניתוחיות והמשתלים המיועדים למזעור הסיכוי לאפשרות זו. טכניקות מתקדמות אלו כוללות תכנון ממוחשב, התאמת המשתל לאנטומיה של המנותח, שיוף מדוייק של משטחי העצם, טיפול עדין ומיומן ברקמות הרכות ותיקון עיוותי ציר בגפה.